פסק-דין בתיק ע"פ 1971-09-11

א.         בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בחדרה (ס. הנשיא כב' השופט א. גופמן) מיום 19.7.11  בת"פ 2188-12-08 לפיה הרשיע בית משפט קמא את המערער,יליד שנת 1963, בעבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 186 (א) של חוק העונשין , תשל"ז - 1977 (להלן:" החוק"), העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 של החוק, והחזקת כלי פריצה לרכב, לפי סעיף 413 ז' של החוק. בית משפט קמא זיכה את המערער מעבירת האיומים לפי סעיף 192 של החוק.

            בגזר דינו הטיל בית משפט קמא על המערער 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה של החזקת סכין ויורשע בה, ו-3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה של העלבת שוטר, או החזקת כלי פריצה ויורשע בה וכן הטיל עליו תשלום קנס בסכום של 4,000 ש"ח או 40 ימי מאסר תמורתו.

            יודגש, שהערעור מופנה אך ורק כנגד הרשעתו של המערער.

ב.         נסיבות העניין הינן בתמצית אלה:

            בכתב האישום שהגישה המשיבה כנגד המערער נטען שבתאריך 3.10.07 סמוך לשעה 22:45, באזור זכרון יעקב, בעת ביצוע מחסום על ידי שוטרים, פנה השוטר עומר קליינברג אל המערער וביקש ממנו להציג לו תעודת זהות. המערער העליב את השוטר, שהינו עובד ציבור, ואמר לו: " אתה מושתן וילד מפגר".

            בנוסף נמצא, באותן נסיבות, שהמערער החזיק ברכבו בתא הכפפות סכין מתקבעת וזאת מחוץ לתחום ביתו או חצריו, מבלי שהוכיח שהוא מחזיק בה למטרה כשרה.

            עוד החזיק המערער ברכבו באותן נסיבות מברג שהינו בחינת מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב, מבלי שהיה בידו הסבר סביר לכך.

            משהובא המערער לתחנת המשטרה בזכרון יעקב הוא איים על השוטר חיים שטרלינג באופן שאמר לו: " אני אגיד שגנבת לי כסף, אני אפיל אותך במח"ש, אתה עוד תצטער על היום שאתה הגעת למשטרה, אתה שקרן, אתה רמאי, אתה מספר סיפורים, מזדיין אחד בתחת", זאת בכוונה להפחיד או להקניט את השוטר.

ג.          בפני בית משפט קמא נפרסה מסכת הראיות בשלמותה ובהרחבה.

            בהכרעת הדין המפורטת והמנומקת קבע בית משפט קמא שהמשיבה עמדה בנטל להוכיח שהמערער אכן אמר לשוטר עומר קליינברג שהינו "מושתן וילד מפגר". בית משפט קמא קבע שהוא נותן אמון מלא בגרסת השוטר לפיה אכן אמר לו המערער את הדברים הנ"ל וגרסה זו נתמכת במזכר ת/14 שערך השוטר קליינברג, ולרבות גם בעדותו של השוטר בבית המשפט ובגרסת השוטרים לגבי קללות שנאמרו על-ידי המערער.

ד.         לעניין החזקת הסכין - כותב בית משפט קמא שאין מחלוקת כי בתא הכפפות אשר ברכבו של המערער נמצאה סכין יפנית. המערער טען שהסכין הוחזקה ברכבו מאחר ובאותו יום הוא "טיפל" בהחלפת רמקולים ברכבו ובאמצעות הסכין חתך את החוטים ולאחר מכן ליפף את החוטים באמצעות סרט דביק שגם הוא היה ברכב. בנוסף, טוען המערער שהסכין משמשת אותו לחיתוך קרטונים, אותם הוא נוהג לאסוף תוך קיפולם והעברתם למחסן בביתו ובאמצעות הרכב.

ה.         בית משפט קמא מציין שהסנגור איננו חולק בסיכומיו על כך שסכין זו עונה על ההגדרה שבסעיף 186 (א) של החוק, אלא שלדעתו יש לקבל את גרסת הנאשם שהסכין הוחזקה למטרה כשרה והעובדה שמדובר בסכין יפנית מחזקת, לפי עמדתו, את גרסת המערער.

            בית משפט קמא כותב שכבר בהודעת המערער במשטרה (ת/13) הוא טען שהוא מחזיק בסכין כדי לחתוך כבלים ברכב. מאידך, הטענה שהוא משתמש בסכין לחיתוך קרטונים, כלל לא הועלתה על ידו בהודעתו במשטרה, ולדעת בית המשפט טענה זו התגבשה אצל המערער בשלב הרבה יותר מאוחר.

            בית משפט קמא קבע שהמערער לא עמד בנטל להוכיח שהוא החזיק בסכין למטרה כשרה.

ו.          בית משפט קמא מציין שכל שנאמר בהודעתו של המערער במשטרה (ת/13) היה שהסכין מיועדת לחתוך כבלים ברכב. אין בהודעה זו טענה כלשהיא בדבר הרכבת רמקולים וחיתוך חוטים של רמקולים, כשגרסה זו הועלתה רק בבית המשפט. בבית המשפט גם העלה המערער לראשונה גרסה חדשה לגבי השימוש בסכין לחיתוך קרטונים, גרסה שאין לה זכר בהודעותיו במשטרה.

            בית משפט קמא קבע שמדובר בגרסה שנוצרה בלב המערער רק בשלב מאוחר, ואילו אכן היה ממש בגרסתו זו של המערער, היא היתה מוצאת ביטוי בהודעתו במשטרה. מדובר איפוא בגרסה "כבושה" שמשקלה מועט ביותר, אם בכלל. בית משפט קמא קובע שהוא אינו נותן אמון בגרסאות המערער לגבי המטרה שלשמה הוא החזיק בסכין יפנית, ולכן גם לעניין החזקת הסכין, קובע בית משפט קמא שהמשיבה עמדה בנטל המוטל עליה.

ז.          באשר להחזקת כלי פריצה ברכב - נטען בכתב האישום שהמערער החזיק בתא הכפפות ברכבו מברג שהוא כלי המשמש לפריצה, מבלי שהיה למערער הסבר סביר לכך. בהודעתו במשטרה טען המערער שמדובר ב-3 מברגים המשמשים אותו לצורך תיקונים. לטעמו, אין המדובר בכלי פריצה וזכותו להחזיק מברגים ברכב.

            עד התביעה, יאיר חרזי, שהעיד בבית משפט קמא, אישר שרק מברג אחד מתוך השלושה יכול לשמש ככלי פריצה. בהודעתו במשטרה לא טען המערער לעניין מטרת החזקת המברג באופן מפורט, פרט לכך שהוא טען שזכותו להחזיק מברגים ברכב. לדעת בית משפט קמא אין די בכך כדי להרים את הנטל המוטל בעניין זה על המערער, שהרי אילו היתה מתקבלת טענה מעין זו של המערער, כל נאשם שהיה נתפס מחזיק מברגים או כלי פריצה שעשויים לשמש גם לביצוע "עבודות אחרות", היה טוען שזו זכותו, מבלי לתת הסבר כלשהוא, ולכן גישה מעין זו לא ניתן לקבל.

            כותב איפוא בית משפט קמא שהוא מקבל כמהימנה את עדותו של עד התביעה יאיר חרזי שהמברג בו עסקינן הוא כלי פריצה, ולכן הוא קובע שבנסיבות מקרה זה המברג שנמצא ברכבו של המערער הוא כלי פריצה, וגם בנוגע להחזקת כלי פריצה, עמדה המשיבה בנטל המוטל עליה בכל הנוגע לאותו מברג (מבין 3 המברגים שנמצאו ברכב).